"אינסטרומנלי ים תיכוני" - אתנחתא מוסיקלית בתיאטרון ירושלים
יצירות אינסטרומנטליות
פניני הקלאסיקה המצרית, מסע מוסיקלי אל צפון אפריקה ומוסיקה מרחבי הבלקן.

"מרוקו אורגינאל"
התזמורת מארחת 6 מוסיקאים מהטובים במרוקו
סבב ב 5 ערים החל מ 10/8

לרכישת כרטיסים:
1-700-508-408 
הבטיחו מקומכם!!
____________________




 
 
 
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


דף הבית >> קונצרט יא גמיל

קונצרט" יא גמיל" - מפניני המוזיקה הערבית
"يا جميل"- حفل موسيقى عربي للأطفال
 
לתלמידי כתות ד'-ט'
 
הקונצרט בהנחייתה של השחקנית סופי צדקה פותח צוהר לילדים לעולמה העשיר של המוזיקה הערבית. בקונצרט לוקחת סופי את הילדים למסע אישי בין שלל זהויותיה. סופי היא בת לעדה השומרונית, ששפת התפילה שלה היא עברית תנ"כית, ושפת הדיבור שלה, השירה והמוזיקה היא ערבית.
דרך סיפורה האישי של סופי אנו לומדים על אהבתה למוזיקה הערבית, על יסודות המוזיקה הערבית ועל הכלים הבסיסיים שלה ("תחת א-שרקי") : דרבוקה, עוד , קאנון, כינור ונאי, לצד הכלים המזרחים והמערביים בתזמורת האנדלוסית הים תיכונית .
 
  בקונצרט נבצע יצירות מפתח של המוזיקה הערבית שמיצגיה הבולטים הם:  אום כלת'ום, פיירוז, עבד אלווהאב, פריד אלאטרש ו עבד אלחלים אל-חאפז  .
 
ניהול מוזיקלי: תום כהן
מנצחת: קרין בן יוסף
מנחה וזמרת : סופי צדקה
זמרת: יסמין לובנאן/ננסי חווא/אמל שהין
כתיבה והפקה: שירה אוחיון וסופי צדקה
עיצוב תפאורת רקע: יורם בלומנקרנץ

 
 


"يا جميل"- حفل موسيقى عربي للأطفال
 
الأوركسترا الأندلسية عسقلان
تفخر أن تعرض لكم الحفل الموسيقى للأطفال "يا جميل" الأحجار الكريمة من الموسيقى العربية : من أفضل الأغنيات لأم كلثوم, فريد الأطرش، عبد الوهاب, عبد الحليم الحافظ وفيروز.
ضمن الحفل سيتم استضافة الممثلة صوفي صدقة، وباشتراك المغنية ياسمين لبنان/أمل شاهين. تحت اشراف المايسترو: كارين بن يوسف
 
برنمج الحفل:
 
1. قسم لعبد الوهاب
2. "تكوين"- أغنية دينية سامرية - موسيقى: صوفي صدقة
3. أنت عمري - أم كلثوم
4. غني لي شوية- أم كلثوم
5.  يا جميل - فريد الأطرش
6.  يا عوازل فلفل - فريد الأطرش
7.  وياك- فريد الأطرش
8.  حبيتك - فيروز
10. سواح - عبد الحليم حافظ
 
لشراء الحفل يرجى الاتصال:
شيرا أوحايون: 0549548917
نعمة ابير: 0545511991
الهاتف في المكتب: 1700508408
 
  
רפרטואר הקונצרט:
 
1.     קטע אינסטרומנטלי- עבד אלווהאב
2.     בראשית-  שיר תפילה בשומרונית – לחן: סופי צדקה
3.     אנת עמרי – אום כלתום
4.     ג'אני לי שוויה- אום כלת'ום
5.     יא גמיל, יא גמיל- פריד אלאטרש
6.     עוואזל פלפילו - פריד אלאטרש
7.     וואיאכ – פריד אלאטרש
8.     חבייתק  –  פיירוז
9.     סוואח  - עבד אלחלים אלחאפז
 




המוזיקה הערבית
מקורה של המוזיקה הערבית הקלאסית בארצות ערב והאסלאם זוהי מוזיקה בעלת היסטוריה ארוכה ומרובת סגנונות מוזיקליים. היא מאופיינת בדגש על מלודיה ומקצב, בניגוד להרמוניה במוזיקה המערבית. המיוחד במוזיקה הערבית שהיא בנויה על ה"מקאמים" ('מקאם' - סולם מוזיקלי, רצף של צלילים עוקבים בעלי ערכים אבסולוטיים שנמדדים בתדרים. המרווחים בין  צליל לצליל נמדדים בטונים: טונים, חצאי טונים, שלושת רבעי טונים ורבעי טונים). כמו כן, היא בנויה על על מבני קצב, כלי נגינה ייחודיים ותרבות מוזיקלית. הרכב כלי הנגינה הבסיסי של המוזיקה הערבית נקרא "תחת א-שרק" והוא כולל: דרבוקה, עוד, כינור, נאי וקאנון.
המוזיקה הערבית הקלאסית הגיעה לשיאה בתקופה העבאסית בבגדאד וזכתה לשגשוג גם בחבל אנדלוסיה במאה ה-11 ואילך בסוגה שנקראת "מוזיקה אנדלוסית". בתקופת האימפריה העות'מאנית אימצה לחיקה את המוזיקה הפרסית: כלים, מודוסים וסגנונות עד להתפתחות מוזיקה טורקית עצמאית.
במאה ה-20 עם הופעת הלאומיות הערבית במצרים החלה להתפתח מוזיקה לאומית-חילונית. קהיר הפכה למרכז חדשנות תרבותי אינטלקטואלי ומוזיקלי. הזמרות הבולטות בגל זה היו אום כלת'ום, איסמהאן, לילה מוראד ופיירוז בלבנון. הזמרים הבולטים של העידן המודרני היו: פריד אלאטרש, עבד אלווהאב ועבד אלחלים אל חאפז. בזכות זמרים ומלחינים אלו בשנות החמישים והשישים החלו להשתמש יותר במאפיינים מודרניים של המוזיקה המערבית  ובכלים מערביים במוזיקה הערבית, ובכך למעשה יצרו מוזיקה ערבית מודרנית, שהפכה למופת וזוכה עד ימינו לפופולאריות רבה בכל העולם הערבי כולל בקרב קהילות יהודי המזרח. 
בשנות השבעים נולד הפופ הערבי, המורכב לרוב משירים בסגנון מערבי יחד עם כלים ומילים בערבית ומנגינות המשלבות בין מזרח ומערב. כיום ניתן לשמוע סגנונות נוספים המשלבים מוזיקה מערבית עם כלים ערביים מסורתיים כמו: דאנס ערבי, ג'אז ערבי, רוק ערבי, ראפ והיפ הופ ערבי.
אום כולתום היא אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי ובעולם בכלל,  היא התפרסמה בקולה העשיר והמיוחד שבזכותו כונתה "כוכב המזרח" (כאווכב אל-שרק) ו"קולה של מצרים".שיריה זכו עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים והנשמעים ביותר בשפה הערבית גם בימינו.
 
אום כלתום נולדה בשנת 1904 בכפר קטן בדלתא בשם פאטמה איבראהים אל-בלתאגי למשפחה עניה. אביה היה אימאם ששר ולימד שירה דתית מוסלמית במסגד המקומי. הוא צירף אותה ללהקת השירה שלו וכך למעשה החלה את דרכה כזמרת של שירה דתית כשהיא מחופשת לנער מקהלה. בשנת 1923 עברה עם משפחתה לקהיר. שם החלה ההצלחה הגדולה להאיר לה פנים. באמצעות שליטתה המוחלטת בקול, ההיגוי המושלם ויכולת האלתור חסרת הגבולות שלה, היא כבשה במהרה  את ליבם של המצרים ושל בני העולם הערבי כולו והפכה לאייקון תרבותי עולמי.
 
 לאחר שנפטר אביה, התחילה להופיע עם שירי אהבה מודרניים. טובי הכותבים, המוזיקאים והמלחינים המצרים כתבו והלחינו לה שירים. ביניהם: המשורר אחמד ראמי, המוזיקאי מוחמד אל-כסבאג'י המלחין, ריאד אל סונבטי, המלחין סבאח בליע' חמדי וכמובן גדול הזמרים והמלחינים, מוחמד עבד אלווהאב. במקביל לקריירת השירה, היא ניסתה גם לפתח קריירה במשחק בקולנוע והופיעה בשישה סרטים, אך נטשה זאת במהירות.
 
אום כלתום הופיעה במהלך חייה ברחבי העולם הערבי בערים: דמשק, בגדאד, ביירות, טריפולי וקזבלנקה וגם בפריז. בשנת 1931 אף הופיעה בארץ ישראל. בין מעריציה הגדולים נמנה ג'מאל עבד אלנאצר.  אוהד נוסף לשירתה הוא הרב עובדיה יוסף שהכיר את שיריה במצרים ונהג להאזין להם מפי פייטנים כמו משה חבושה, יחיאל נהרי וזיו יחזקאל.
אום כולתום נפטרה בשנת  1975 מיליוני מעריצים ליוו אותה בדרכה האחרונה בקהיר.

 
 
 
  
WebSite123 מערכת לבניית אתרים בקלות